מאמרים מאת רופאים בכירים בעולם בתועלת שמירת הטהרה

–

תועלות פסיכולוגיות

ד"ר וויט, אנגליה:

"נשים בזמן זה מדוכאות פסיכולוגית ורגשית, כתוצאה מהורמונים שלהן הן מאוד רגישות וזה לא טוב להן להיות עם בעליהן".

ד"ר סטופס, אנגליה:

"לא יהודיה, גרושה חקרה את הנישואין וכתבה: "שלמתי מחיר גבוה בגלל האי ידע שלי ולכן אני רואה זאת כמשימה קדושה להזהיר נשים אחרות שלא ייכשלו כמוני. שמעתי על החוקים היהודים של טהרת המשפחה – אלו החוקים המתקדמים ביותר בעולם בתחום זה. אלו שחיים את חייהם לפיהם – בטוח שיהיו מאושרים".

"שובה של האישה הקשה להשגה" – ירחון קוסמופולויטן, יוני 1987:

"האשה האורתודוקסית אינה מקיימת יחסים על בעלה מתחילתה של הווסת עד לסיומם של שבעה ימים נקיים לאחר הפסקתה. בתום תקופה זו היא טובלת במקווה ולאחר מכן ניתן שוב לקיים יחסים". להלן ציטוטים ממספר נשים:

• "זה מגביר את הציפיה כל חודש ויוצר מחדש את הסיטואציה של ליל כלולות לשני בני הזוג" אומרת אשה אחת
• אחרת: "זה אומר שאין לגבר זכויות בלתי מוגבלות לגוף האישה, הוא אינו יכול לדרוש יחסים על פי רצונו בלבד."
• אישה שלישית: "את הופכת ל"פרי האסור" במסגרת הנישואין שלך, לי זה תמיד היה נראה כתכסיס פסיכולוגי מבריק."
• אישה רביעית גילתה תוצר לוואי מרנין. "זה עוזר לך לבטוח בבעלך היות והוא גילה איפוק ושליטה עצמית במשך כל השנים."

פרופ' הוארד קלי

גינקולוג מומחה למחלות נשים

אוניברסיטת ג'ון הופקינס, בבולטימור שבמרילנד (15/9/30):

• "תמיד ייחסתי את מצב הבריאות הטוב אצל היהודים ברובו, לחיים אינטימיים נכונים שלהם.
• להעדר הפקרות בתחום זה, ומהעדר הנטייה לגודש באיברים הפנימיים.
• אצלם – אחוז נמוך יותר של לידות מלקחיים.
• אצלם – אחוז נמוך יותר של נזקים בלידה.
• אצלם – אחוז נמוך יותר של לידות המצריכות ניתוח של פתח הלידה".

פרופ' ל. דאנקן בולקלי,

.בית חולים למחלות עור וסרטן בניו יורק (12.7.19

(טיפול לא-כירורגי בסרטן, 1921)"לכאורה, הדעה הרווחת היא שיהודים השומרים את חוקי הטהרה, סיכוייהם לחלות במחלת סרטן הרחם, הרבה פחות מהשאר של כל אוכלוסיה אחרת, חייהם ארוכים יותר, רובם נישאים, והילודה מצליחה אצלם, ואחוזי התמותה ממחלות הרחם קטן"

"פחות מקרי סרטן באברי הגבר"

ד"ר היראם וינברג,

ראש מחלקת גינקולוגיה בבית החולים "מאנט סיני" בניו יורק (12.7.19)

"הנדירות היחסית של סרטן הרחם בנשים מהגזע היהודי". נמצא בסטטיסטיקות שנאספו בין השנים 1893 ל-1906 ששכיחות המחלה לערך של פי 7.5 בין היהודים ללא יהודים.

המסקנה הטראגית ממצאים אלו הינה שהאישה היהודיה מאבדת את עליונותה. במשך 50 השנים האחרונות ירד השכיחות של סרטן צוואר הרחם בין יהודים ללא יהודים מ20% ל-5%.

במשך שנים רבות ייחסו את נדירות המחלה אצל נשים יהודיות לעובדה שהבעל מהול, העדרו של חומר מסוים שנמצא בדרך כלל אצל גברים לא מהולים, היה מספיק להסביר את תוצאות הסטטיסטיקה. אבל בשנת 1967 גילה סקר (K.T Abu Daud', סרטן 10:1706) שלנשים מוסלמיות, המקיימות גם הן יחסים עם גברים מהולים בלבד, קיימת אותה שכיחות של מחלות סרטן הרחם, כמו אצל שאר שכנותיהן הנוצריות, שאצלם לא מלים.

א. סינגר ואחרים

1968, אדיטוריאל מדיקל ז'ורנל, אוסטרליה, עמוד 1138.

"העובדה שההפרש בשכיחות של סרטן צוואר הרחם בין נשים יהודיות ולא-יהודיות הולכת ופוחתת עשויה לנבוע מליברליזציה הולכת ומתגברת ביחס לחוקים דתיים עתיקים אשר מביא לירידה ברמת השמירה על חוקים אלו".

ד"ר ברנרד שפירא, אוניברסיטת הדסה 1959:

"אם מקובל ע"י מומחים למחלות האישה שסרטן צוואר הרחם שכיח הן בחברות המתורבתות והן בחברות הפרימיטיביות, מחלה זו נדירה אצל נשים השומרות טהרת המשפחה".

ד"ר מ. סמיטלין, ברוקלין 1921:

"אישה במצב זה אינה "בריאה", קיום יחסים יכול לגרום לדלקות, מה שעול להביא לסרטן. ההסבר לתועה זו הינה שבזמן הוסת ועוד שבעה ימים לאחר מכן, ההפרשה מהנרתיק היא בסיסית ולכן אינה הורגת חיידקים כמו בתקופות אחרות כאשר ההפרשה חומצית והורגת חיידקים. זו הסיבה שבזמן זה אישה פתוחה יותר לדלקות".

ד"ר אלכסנדר גאן, "דאגי לצוואר רחמך" ("ערכי האישה", דצמבר 1986):

"ואומנם, עקרונות היהדות האורתודוקסית  הדורשות מזוגות להימנע מיחסים אינטימיים עד למספר ימים לאר סיום הוסת עשויות לשחק תפקיד בהגנה על האישה. ידוע כי התאים שעל גבי צוואר הרחם הן הכי רגישות ופתוחות לנזק מיד לאחר הווסת".